שיקום נפשי

נקים מערך לאומי לזיהוי, טיפול ושיקום לאומי מטראומת המלחמה

• •נקים מטה לאומי לשיקום נפשי ולהחלמה, בעל סמכות בין-משרדית, שיוביל תוכנית לאומית רב-שנתית ויתכלל את עבודת המשרדים, כולל משרד הבריאות, הביטחון והחינוך, הביטוח הלאומי, קופות החולים והרשויות המקומיות.
• •המטה לא יחליף את המערכות הקיימות, תפקידו יהיה לקבוע יעדים לאומיים, להסדיר את חלוקת האחריות, לקיים ניטור ומחקר קבועים על מצב האכלוסיה ולמפות את הצרכים, השירותים והתקציבים.

היעד -מענה נפשי לאומי המבוסס על 5 עקרונות מנחים:

• •מענה יזום: המדינה לוקחת אחריות על אזרחיה.
• •נוביל פניה לאוכלוסיות בסיכון, זיהוי מצוקה מוקדם והושטת יד מערכתית – לפני ההידרדרות.
• •מענה מדורג: המערכת תציע רצף של מענים -מתמיכה קהילתית וליווי קצר טווח ועד טיפול ושיקום אינטנסיביים.
• •מענה מוכוון הבראה: המערכת צריכה לשנות גישה מתפיסה של קביעת אחוזי נכות וזכאויות, לגישה של שיקום והחלמה.
• •המטרה היא לסייע לאדם לחזור לחיי משפחה, לקהילה, ללימודים ולעבודה.
• •מענה נגיש ורציף: לכל אדם תהיה כתובת ברורה, עם מינימום בירוקרטיה וללא צורך לספר מחדש את סיפורו בכל מערכת.
• •במקרים מורכבים יינתן ליווי אישי שיחבר בין כלל השירותים והזכויות.
• •מענה מקצועי: נשקיע בכוח האדם, נקבע סטנדרטים מחייבים ונמדוד תוצאות.
• •נשלב טכנולוגיה שתסייע למיון, להכוונה, לתיעוד ולמעקב – כדי לנצל את כוח האדם המקצועי באופן מיטבי לטובת המטופלים.

נקים מערך ארצי לאיתור מוקדם ולפנייה יזומה, בדגש על אוכלוסיות בסיכון מוגבר.

• •נקיים פניה יזומה וסל מענים רחב לאוכלוסיות בסיכון מוגבר, כדוגמת משפחות שכולות, נפגעי איבה, ניצולי נובה, חטופים ששבו ומשפחותיהם, משפחות פצועי צה"ל, משרתי המילואים, קהילות שפונו מבתיהם.
• •הקשר היזום יסייע לאתר מי שזקוק לעזרה מקיפה יותר ויפנה להמשך טיפול.
• •נרחיב את מערכי החוסן ברשויות המקומיות ואת תוכנית גוף ונפש, כך שבכל רשות תהיה כתובת מקצועית, תוכנית עבודה ומערך מתואם בין הבריאות, הרווחה והחינוך.
• •נחזק את האוריינות הנפשית בבתי הספר ונכשיר צוותי חינוך לזהות סימני מצוקה ולהפנות לקבלת עזרה.
• •נחזק את השירות הפסיכולוגי-חינוכי ואת המענים הנפשיים במסגרת בתי הספר, ככלי מרכזי לזיהוי מוקדם של סימני מצוקה בקרב ילדים.
• •נרחיב את ההכשרות לזיהוי ומניעת אובדנות: נשקיע באיתור אנשים בסיכון באמצעות הכשרת אנשים בעמדות מפתח לזהות סימני מצוקה, בהם מפקדים, רופאי משפחה, אנשי חינוך.
• •נבצע הכשרות לאנשי טיפול להתמודדות עם איום אובדני.
• •בנוסף, נפתח מעני ביניים וחלופות לאשפוז ונבטיח רצף טיפול לאחר משבר.

נציע מענה נגיש, מקצועי ומקיף למשרתי המילואים ומשפחותיהם.

• •המדינה חייבת לדאוג למי שיצא לשרת אותה.
• •נפנה לחיילים משוחררים ולמשרתי מילואים בנקודות זמן קבועות במהלך השירות ולאחר החזרה הביתה, ונציע להם ולבני משפחותיהם סל מענים מותאם כדוגמת קבוצות לעיבוד חוויות הלחימה, ליווי משפחתי, סיוע בחזרה לשוק העבודה.
• •נשים דגש על מינימום בירוקרטיה, כתובת ברורה ופשוטה לקבלת עזרה להם ולבני משפחותיהם ופניה יזומה של המדינה, כדי לסייע להם לחזור לחיים.
• •מערך כזה יאפשר למנוע הידרדרות ולזהות בזמן את מי שזקוק לסיוע אינטנסיבי יותר; אלו יופנו להמשך טיפול במסגרות הרלוונטיות.

נקצר את הזמן מהפניה עד לקבלת הכרה, ונעניק ודאות, ליווי וסיוע בתהליך.

• •המצב הנוכחי, בו אדם במצוקה נאלץ להמתין חודשים ארוכים להערכה, לאבחון או לטיפול מחייב שינוי עמוק.
• •נקבע זמני מענה מחייבים ושקופים.
• •המטה הלאומי ינטר את זמני ההמתנה, יגדיר יעדים ברורים ויעקוב אחר יישומם במערכות השונות.
• •בפרט, נשים דגש על קיצור זמני ההמתנה והנגשת תהליך ההכרה באגף שיקום במשרד הביטחון.
• •נציב את קיצור זמן ההמתנה עד להכרה כיעד מרכזי.
• •ניישם באופן מלא את המהלכים שגיבשה ועדת מור יוסף להנגשה ולייעול תהליכי ההכרה, ובתוך כך איסוף מידע יזום, צמצום בירוקרטיה, הטמעת מערכות דיגיטליות לפישוט תהליכי הגשת הבקשה ולמיון ראשוני.
• •נוודא שהפונים מקבלים טיפול וליווי ראשוניים עוד לפני השלמת התהליך ונקבע לכל פונה איש קשר, מסלול ברור ולוחות זמנים מחייבים ושקופים.
• •בטווח הארוך נפעל לתיאום ולאיחוד של שלבי ההערכה הרפואית המשותפים למערכות השונות, כדי לצמצם ועדות ובדיקות כפולות ולנצל את המשאבים באופן מיטבי.
• •כל שינוי ייעשה תוך שמירה על הזכויות הייחודיות המוקנות לכל אוכלוסייה.

נבנה מערך שיקום שמחזיר אנשים לחיים: נסייע בחזרה לתעסוקה, ניתן גב למשפחות ונתאים את הטיפול לצרכים האישיים.

• •נשנה את מרכז הכובד של המערכת: מקביעת זכאות ואחוזי נכות בלבד לתהליך שמטרתו החלמה וחזרה לתפקוד, כל אדם בהתאם למצבו.
• •ההכרה בזכויות תישאר רשת ביטחון חיונית, אך השירותים והתמריצים ייבנו כך שיקדמו עצמאות, השתלבות ושיקום.
• •ניישם מודל לאומי של טיפול מדורג.
• •המערכת תציע רצף מענים -מסיוע עצמי מונחה, מענים קהילתיים וקבוצתיים, טיפול פרטני בקהילה ועד שיקום אינטנסיבי ואשפוז.
• •סוג המענה יקבע לפי הצורך הקליני ורמת התפקוד, ויאפשר ניצול טוב יותר של כוח האדם ומענים מגוונים ומותאמים יותר לצרכים השונים.
• •נרחיב את השיקום התעסוקתי ונציע מסלולים לחזרה הדרגתית לעבודה, להכשרה מקצועית ולליווי במקום העבודה -בדגש על נפגעי איבה, הלומי הקרב ומילואימניקים שמתקשים בהתאקלמות וחזרה לשגרה.
• •נסייע למעסיקים לבצע התאמות ונפתח מסלול מותאם לסיוע לעצמאים.
• •נשנה את מבנה התמריצים כך שהגדלת ההכנסה מעבודה לא תביא לאובדן חד ומיידי של הקצבאות והתמיכות, באופן שמייצר תמריץ שלילי לעבודה וחזרה לתפקוד.
• •נכיר במשפחה כשותפה בתהליך השיקום וכאוכלוסייה הזקוקה לעיתים למענה בזכות עצמה.
• •בני ובנות זוג, הורים וילדים יקבלו הדרכה, טיפול וליווי בהתאם לצורך, ואדם המתמודד עם פגיעה מורכבת יקבל ליווי אישי כדי שמשפחתו לא תיאלץ לנהל לבדה את הקשר עם המדינה.

נחזק את מערכת בריאות הנפש הציבורית.

• •כדי להגדיל את מספר המטפלים במערכת הציבורית, כדי ליצור מערכת שמסוגלת לתת מענה איכותי לצרכי האוכלוסייה ולסגור את הפער מהמדינות המפותחות, נגדיל את ההשקעה הציבורית בבריאות הנפש ב־1.5 מיליארד ש"ח לפחות.
• •נקבע מס' תקנים מינימלי (מפתחות תקינה) בכל מקצועות בריאות הנפש.
• •נוביל תוכנית ארוכת טווח להגדלת מספר המטפלים: נפעל להגדיל את מספר הפסיכולוגים המומחים באמצעות ייעול מערך ההתמחויות, נרחיב את התמריצים לעבודה בשירות הציבורי למטפלים במקצועות בריאות הנפש, בדגש על עבודה בפריפריה.
• •נפעל להגדלת מספר הפסיכיאטרים ונקדם השקעה ייעודית בעידוד התמחות בפסיכולוגיה תעסוקתית ושיקומית, החשובות במיוחד בהתמודדות עם המשבר הלאומי.
• •נפתח חלופות אשפוז, מטיפול אינטנסיבי בקהילה ומסגרות יום ועד בתים מאזנים, כדי להבטיח שמי שאינו זקוק לאשפוז פסיכיאטרי מלא יקבל מסגרת מתאימה, ונשמור את מיטות האשפוז למי שבאמת זקוקים להן.
• •נקבע אמות מידה מותאמות לכל שירות הממומן מכספי ציבור – בקופות החולים, בבתי החולים, ברשויות המקומיות או באמצעות ספקים חיצוניים.
• •נדרוש הכשרה ופיקוח מקצועיים, נקיים בחינה שיטתית של השפעת הטיפול על התפקוד ואיכות החיים.
• •כך נבטיח שהתקציב המיועד לבריאות הנפש מגיע למענים מקצועיים, אפקטיביים, לטובת המטופלים.