תחבורה ובטיחות בדרכים

תנועת סחורות, נמלים ו-IMEC

• •נייעל את מערכי ההפצה ונקדם פתרונות מבוססי רכבת להזזת סחורות מהנמלים אל מרכזי ההפצה והשווקים, ונמצב את ישראל כחוליה מרכזית במסדרון IMEC ובסחר הבין-מדינתי. לצורך זה, נפעל להשלמת מקטע הרכבת בין בית שאן ועמק המעיינות לירדן ונפעל להרחבת קיבולת וייעול נמלי מפרץ חיפה.

ביזוריות וניהול חכם

• •נפעל לביזור סמכויות בתחום התחבורה לרשויות המקומיות, באמצעות חוק הרשויות המטרופוליניות וסמכויות נוספות לשאר הרשויות. נאמץ כלים טכנולוגיים מתקדמים לניתוח המידע הקיים במערכת על מנת לייצר מערכת יעילה עם רמת שירות גבוהה ומדדי שירות שקופים

ביזור סמכויות וחוק רשויות מטרופוליניות

• •נשלים את חקיקת חוק הרשויות המטרופוליניות במהירות ע״י החלת דין רציפות ובחינת העברתו במהלך המושב הראשון של הכנסת ה-26. נבזר את ניהול התחבורה הציבורית – תכנון רשת האוטובוסים, קידום נתיבי העדפה, מסופים, ניהול תנועה ורמזורים וקישור בין אמצעי התחבורה. עם זאת, משרד התחבורה ימשיך להיות האחראי הבלעדי לקביעת המדיניות הארצית, התעריפים ולפיקוח על המערכת.

החזרת השדרה המקצועית לתחבורה הישראלית

• •נשים סוף לעידן המינויים הפוליטיים במשרות המקצועיות. איוש המשרות המקצועיות במשרד התחבורה ובחברות הכפופות לו ייעשה לפי כישורים ומיומנויות מוכחים בלבד, ולא לפי זיקה פוליטית או מפלגתית, ונאייש במהירות משרות מפתח ריקות – כדי שמשרד התחבורה וחברות הביצוע ינוהלו בידי אנשי המקצוע הטובים ביותר.
• •נפעל לשיפור יכולות הביצוע, בניית יכולות מקצועיות ומתן כלי ניהול להוצאת תכניות לפועל, בין היתר ע״י דיגיטציה של פרויקטי התחבורה וסנכרונם עם מערכות הנתונים הרלוונטיות לתכנון תשתיות ודיור. נקדם שקיפות בזמן אמת של סטטוס ביצוע עדכני של מיזמי תשתיות ופרויקטי התחבורה השונים.

ישר! לתחבורה ובטיחות בדרכים

• •ישר! צופה פני עתיד ורואה מערכת תחבורה שבה המרחק מהבית למוקדי התעסוקה, בריאות, חינוך ופנאי נמדד בדקות ולא בשעות; שבה האזרח בוחר בתחבורה הציבורית כי היא מהירה, אמינה וחלופה אמיתית לרכב הפרטי; ושבה ישראל יודעת לתכנן, לתקצב ולבצע מגה-פרויקטים רבים במקביל, באיכות ובזמנים.
• •נבזר סמכויות לרשויות המטרופוליניות והרשויות המקומיות, נשקיע את המשאבים החסרים בתשתיות ובהסעת המונים, נתעדף את המגזר המשרת והעובד בתחבורה ונייצר תחבורה ציבורית זולה ואמינה, נחזיר שדרה ניהולית מקצועית, נוביל ברגולציה של תחבורה עתידית, ונבטיח חוויית נסיעה בטוחה, כדאית וטובה לכלל אזרחי ישראל.

האדם במרכז

• •קידום פתרונות תחבורה מתחיל ומסתיים באדם שבקצה. מתחיל בשדרת ניהול מקצועית ומקצוענית, ללא שיוך פוליטי, אישי או מגזרי, ומסתיים בהחלטה שמתמקדת בחווייתו של האדם בקצה

אסטרטגיה, תשתיות וביצוע

• •תחבורה טובה מתחילה בתכנון ארוך טווח, המבוסס על פיזור עומסים, יעילות המערכת ויכולת ביצוע. פער ההשקעה בתשתיות תחבורה הוא עצום והולך ומעמיק; נבטיח לתשתיות את המשאבים הדרושים, נבצע מגה-פרויקטים במקביל, באיכות ובלוחות זמנים מוגדרים, ונבטיח שההחלטות יתקבלו בידי דרג מקצועי ומנוסה

חוויית הנסיעה במרכז

• •ניתן עדיפות לאומית לתחבורה הציבורית. נשנה את הרגולציה כך שחוויית הנסיעה ואמינות השירות למגזר המשרת והעובד יעמדו בראש סדר העדיפויות. נעדכן את שיטת התמריצים למפעילות התחבורה הציבורית כדי לצמצם תופעה של אי-עצירה בתחנות, הנחיות רגולטוריות העוסקות בעיצוב תחנות האוטובוס במטרה לאפשר הגנה טובה יותר ממפגעי גשם ושמש, והנגשת מידע לנוסעים, כך שיהיה ברור ומובן לכלל המשתמשים.

השקעת ענק בתשתיות וקידום ביצוע

• •נעגן ברמת הממשלה תכנית תחבורה לאומית רב-שנתית, שתתבסס על התכניות האסטרטגיות הקיימות ותגדיר סדרי עדיפויות, יעדים, פרויקטים מרכזיים ומסגרת תקציבית ארוכת טווח. קבינט התכנון הלאומי יעקוב אחר התקדמות הפרויקטים בעלי החשיבות הלאומית, יבחן את העמידה בלוחות הזמנים, בתקציב ובאבני הדרך, ויפעל להסרת חסמים ולקבלת הכרעות.
• •נאיץ את פיתוח המטרו והרכבות הקלות במטרופולינים, ונשלים רשת רכבות מהירות. נבטיח את תיעדופו של פרויקט "המטרו" ונפעל לזיהוי מוקדם של אתגרים וחסמים, לשם השלמתו בלוחות הזמנים הקצרים ביותר, תוך הבטחת מקורות המימון הנדרשים וקידום פרויקטי ההתחדשות והבינוי בקרבת תחנות המטרו.
• •נעבור למודל ניהול פרויקטים שיאפשר קידום מספר מגה-פרויקטים במקביל, ונקדם תמריצים לקבלנים – בונוסים על הקדמה ועמידה באבני דרך, וקנסות על עיכובים ועל רשלנות. נייעל רגולציה, נסיר חסמים ונתעדף השלמת פרויקטים העלולים להביא לעיכוב רוחבי ומתמשך, ובפרט נקדם האצת פרויקטי חשמול מסילת הרכבת, המסילה הרביעית באיילון וייעול מערך האיתות.
• •נבסס מקורות מימון יציבים ורב-שנתיים (חוצי מחזורי ממשלה) – תקציב פיתוח ייעודי, היטלי השבחה סביב תחנות (פיתוח מוכוון תחבורה ציבורית) ושותפויות עם המגזר הפרטי – כדי להבטיח רציפות תקציבית לפרויקטים.

ניהול ביקוש וגודש

• •נקדם פתרונות לגודש שאינם תלויים רק בהרחבת התשתיות, וכוללים ניהול חכם של הביקוש. נרחיב את מערך נתיבי התחבורה הציבורית.
• •לצד אלה, נבחן באחריות ובהדרגה מנגנוני תמחור גודש במטרופולינים העמוסים ביותר – ובלבד שכל שקל שייגבה יושב במלואו להשקעה בתחבורה הציבורית ובחלופות לרכב הפרטי. המטרה אחת: להחזיר לאזרח את הזמן שהפקקים גוזלים ממנו.

שיפור תנאי העבודה ואיכות ההכשרה של נהגים

• •נקצה את המשאבים הדרושים לשיפור תנאי העבודה של נהגים בתחבורה הציבורית, בדגש על תחנות התרעננות ראויות וזמני מנוחה. לצד זאת, נוודא כי נהגי אוטובוס יעברו הכשרות בטיחות מחייבות, בדגש על נהיגה זהירה באוטובוסים חשמליים כדי לצמצם את מספר תאונות הדרכים ולהגן על הנוסעים.
• •כחלק ממחויבותנו להחזרת הביטחון והסדר לרחובות, נפעל לשמירת הביטחון והסדר גם בתחבורה הציבורית, ונקצה כוחות ייעודיים לכך שישמרו על ביטחון הנוסעים והנהגים.

תעריפי נסיעה הוגנים

• •נפעל להחלפת מדיניות תעריפי הנסיעה הקיימת המשקפת העדפה סקטוריאלית ופוליטית, שאינה הוגנת כלפי הציבור המשרת, אינה מבוססת על היגיון כלכלי ומגבירה את תופעת האי-תיקוף. במסגרת שינוי מדיניות התעריפים, נוודא כי התחבורה הציבורית תהיה נגישה כלכלית ומשתלמת לכלל האוכלוסייה, תוך מתן עדיפות לציבור התורם והמשרת, לאזרחים ותיקים ולבני נוער.

חדשנות וטכנולוגיות מתקדמות בניהול התחבורה

• •נהפוך את ישראל למובילה עולמית ברגולציה של תחבורה עתידית: נקדם פיילוטים והטמעה מהירה של רכבים אוטונומיים, רחפנות ומשלוחים אווריים, ורמזורים אדפטיביים מבוססי בינה מלאכותית לפיזור עומסים.
• •נמצה את הדאטה הקיים במשרד ובחברות, תוך שמירה מלאה על פרטיות האזרחים, לשיפור השירות ולמחקר ופיתוח משותף עם השוק הפרטי והאקדמיה. תחבורה שאין לה עדיין פתרון – נפתור בחדשנות.

בטיחות בדרכים

• •נגביר את אכיפת הבטיחות בדרכים. במסגרת זו, נחזק את משטרת התנועה ונפעל להצבת שוטרי תנועה ברחובות ובכבישים בשעות העומס, נבחן שינויים בסמכויות פקחים עירוניים כדי להוסיף מכפיל כוח אכיפתי, ונגדיל את השימוש באמצעי אכיפה אלקטרוניים.
• •נאגם מאגרי נתונים רלוונטיים לכדי יצירת תמונת מצב ארצית ומטרופולינית עדכנית ומתעדכנת לטובת ביצוע ומתן מענים מהירים למפגעים, נזקים תשתיתיים ומניעה מקדימה במקטעים בסיכון גבוה.
• •נסדיר את תחום הכלים הדו-גלגליים החשמליים – אופניים וקורקינטים – שהפכו לגורם מרכזי בפציעות ובתאונות בערים. נפעל להסדרה ברורה של גיל, מהירות, רישוי וביטוח, לצד אכיפה עקבית, כדי להגן על הרוכבים ועל הולכי הרגל כאחד.

עידוד הליכתיות

• •נעודד הליכתיות כאמצעי התניידות בערים. במסגרת זו, נוודא כי הליכתיות בטוחה ונוחה תשולב בתהליכי קבלת החלטות תכנוניות, ונתמרץ רשויות מקומיות להתקין אמצעי הצללה ולייצר הפרדה בנויה בין הולכי רגל לרוכבי הדו-גלגלי, על מנת לשמור על בטיחותם של הולכי הרגל. לצד זאת, נפעל לקידום והסדרת מתקני חנייה בטוחים לכלים דו-גלגליים שימנעו גניבות ורכיבה על המדרכות.

חינוך לאוריינות תחבורתית מגיל צעיר

• •נחשוף ילדים ובני נוער לתחבורה הציבורית, לדו-גלגלי ולהליכתיות במערכת החינוך. נשלב את יתרונותיהם של אמצעי תחבורה אלו ונספק כלים ומיומנויות הנחוצים להתניידות עצמאית ובטוחה, לצד היכרות מוקדמת עם תחבורה ציבורית, התרגלות אליה והטמעת תפיסות חיוביות לגביה. נבחן את שירותי ההסעות ותכנון סביבת מוסדות החינוך, כדי להגביר הגעה אל בתי הספר וחזרה מהם באמצעי תחבורה שאינם רכב פרטי.

יתירות אווירית

• •נקדם מענה לצורך הלאומי ליתירות אווירית. השדות הנוספים יגבירו את התחרות ויבטיחו זמינות ורציפות תפקודית, בהתאם למודלים מתקדמים הנהוגים בעולם המערבי.
• •מיקומם של שדות תעופה משלימים ייבחן לעומק, על בסיס כלל הנתונים ופתרונות יצירתיים שיביאו בחשבון את צרכי המדינה מול מגבלות האזור ואיכות החיים.
• •לצד זאת, נפעל להשבת התחרות והזמינות לאחר הפסקת טיסותיהן של שורת חברות תעופה מסחריות, בהליך משותף עם רשות שדות התעופה והמשרדים השונים.

תכנון וחיבור הפריפריה

• •נפעל להכללת תשתיות תפעול ותחבורה בהליכי התכנון והבנייה השונים ולעדכון תכניות סטטוטוריות, ובפרט בעבור יישובים וערים אשר חוו גידול משמעותי במספר יחידות הדיור שנבנו בהן בשנים האחרונות ונותרו ללא מענה תחבורתי ראוי.
• •נקבע כי תכנון ותקצוב התחבורה הציבורית ברמה הלאומית יתבססו גם על ראייה מערכתית כוללת, וכי החלטות על פרויקטים והשקעות משמעותיות ייבחנו גם על פי תרומתם לרשת התחבורה כולה ולשיפור נסיעה מדלת לדלת. בהתאם לכך, נתעדף מהלכים המחזקים את החיבור בין אמצעי התחבורה המאפשרים למערכת לפעול כרשת אחת.
• •נסנכרן את תכניות הדיור עם תכנון התחבורה, כך שאזור מגורים חדש יתוכנן מראש לחיבור לרשת הסעת המונים – ולא יהיה תלוי ברכב הפרטי כברירת מחדל. נתעדף פרויקטים שמקצרים את זמן הנסיעה מהפריפריה אל מוקדי התעסוקה, הבריאות וההשכלה, נגדיר רמת שירות מינימלית מחייבת – תדירות, שעות פעילות וזמן נסיעה – לחיבור כל יישוב לעיר העוגן, ונעדכן את מנגנוני תכנון הקווים הבינעירוניים. השקעה בתחבורה בפריפריה היא מנוע צמיחה לאומי, שמרחיב את שוק העבודה ומוריד את יוקר המחיה.